מדורי תוכן

ראשי | מיסטיקה | טארוט קראולי | קלפי טארוט: קלף המוות

קלפי טארוט: קלף המוות

קלפי טארוט: קלף המוות קלפי טארוט: קלף המוות

כל המשמעויות, הרמזים, הסמלים והשאלות שאפשר לשאול קלף טארוט זה.

לקבלת יעוץ אישי ממני, התקשרו עכשיו: 072-2285834


בקלפי טארוט קראולי קלף המוות הוא קלף לא קל, בלשון המעטה, מבחינת הצבעוניות שבו. צבעי הקלף הם: חום כהה/שחור, כחול, טורקיז, כחול בהיר, אדום/כתום, צהוב/כתום כהה, צהוב בהיר, ירוק/כחול. לקלף המוות, מסר חזק מאד לראיית נקודת המבט המדברת על שינויים חיצוניים ולא על מוות פיזי, על מערכות יחסים תובעניות שהיו בעבר המחייבות היפרדות ממשית, בגלל חוסר ההשלמה  שהייתה בהם. זהו תהליך המחייב לתחום גבולות ודילוג על התנסויות כאובות. הקלף מבטא מוכנות לתהליך של לידה מחודשת מעצם בחירתו. תהליך ההרפיה והעזיבה, קשה ככל שיהיה, ישחרר אותנו מהכבלים. קלף המוות מביא עימו דואליות אשר שתי פנים לה, אחד – ההורס והמשמיד, והשני – משחרר מהתחייבות ואחיזה אשר תחמו ומנעו חיים, מתוך העיכובים שנוצרו. אלה הם אותם ההיבטים, המונעים את הכיוון הרצוי מלהיות - בעל יתרון ובעל רצון בהתאם לעמדה וליחס שנקטנו. כל תשוקה, רצון או בקשה אשר אנו "מחזיקים" או "נתלים" בה ולא מרפים – תגרום לסיבה של "מוות" אשר תופיע בייסורים חזקים, עד לידי כאב.

כאשר אנו מוותרים על תמיכה או מתנכרים לפרנסה, או לסיוע הבא לעודד ולחזק את הקרקע מתחת לרגלינו, אז, ורק אז, נהייה מוכנים להקשיב להדרכה הבאה מחוכמת ליבנו, רק אז נוכל לזכות בתשומת לב מתוכנו, להגיע למאמץ ולהצלחה שרצינו בה. במצב של הרפיה ועזיבה – אין יותר פחדים, אין יותר סכנות, ורק אז, ניתנת האפשרות וההזדמנות לתחייה מחדש. קלף המוות מזכיר לי את הסופר הגרמני הרמן הסה בספריו הנהדרים, בהקשר הזה מומלץ לקרוא את סיפרו – נרקיס וגולמונד.

הציור המצויר בקלף – נשלט על ידי שלד העצמות או האדם הכחוש, עם החרמש בידו המוכן לכסח או לקצור את היבול. השלד מחזיק את החרמש בצורה יציבה וזקופה, ואולי אפילו מרחפת, בתנוחה מתוחה, קיצונית ומתפתלת, בכדי להכניס עצמו לשינוי תנועה ותנוחה, לטרנספורמציה אשר תשנה את צורתו.

לשיחה אישית עם קוראים בקלפים וקוראות בטארוט לחצו כאן!

לרכישת קלפי טארוט קראולי לחצו כאן!

לקבלת אוסף הטיפים הגדול מבית פורטל אלטרנטיבלי לחצו כאן!

העקרב בתחתית הקלף, מחזיק את הזנב מוכן לעקוץ ולהכאיב. העקרב מייצג את החלק הזה שבנו,המוכן להגן ולטפל בעצמנו בתקופות של שינוי והינתקות.

פריחת שושנת המים, הלוטוס המקודש אצל המצרים, והנימפיאה המקודשת, מונחת בתנוחת מוות ברפש ובבוץ, במקום שבו צמחה וגדלה ונהפכה ללוטוס יפיפה.

הצעד הבא בסולם הוא הנחש – סמל ההתמרה ושינוי הצורה. הנחש מוכן לשלוח את נכישת המוות ברגע שיתאפשר, מבחינת הזמן המתאים וההולם מבחינתו לעשות זאת. בעשותו כך, הוא מסמל את שינוי הזהות בתוכנו.

הדג, מסמל בקלף את העבר הרחוק, אשר יכול להיפך לקורבן, הוא מייצג את ההשתחררות מהישן, והיכולת לברוא חלקים חדשים ובלתי צפויים בתוכנו.

הפניקס, עוף החול – יכול להתעורר ולהתרומם לאחר שאש ההתמרה ושינוי הצורה, יוכל  להתמלא ולהפנות עצמו לאפר, ולהחיות עצמו מחדש.

השלד הוא המבנה, הלובש וחובש את הכתר או כיסוי הראש, לטקס ההלוויה אשר כך השתמשו בתרבות מצרים העתיקה. זהו האזכור או הסימוכין, לאותם דרכים שבהחזקת רעיונות ישנים ותפיסות, ולצורך לקבור אותם עכשיו או "לגלפם" ממוחנו ומרגשתנו, ולשריפת עצמותנו, בכדי שתתאפשר תחיה מחודשת ויצירה של דבר מה חדש. הפתיל או החבל  המחויבים באחיזה חייבים להיחתך, על מנת שנשמות הכלואות בקשר מחויבות האחיזה – ישוחררו.

הנשר, המדרגה הגבוהה ביותר של התמרת שינוי הצורה - מציע להיפתח, להתגלות, להצמיח כנפיים, להתרומם ולהתעורר למציאות אחרת, לגילוי חדש.זוהי הלידה מחדש - נקודת מבט הנדרשת מאיתנו בכדי ליצור את השינוי בתוכנו.
חווית המוות והתחייה מזכירה לנו בכל פעם מחדש, שעל ידי שחרור הכבלים, ניתנת לנו בכל פעם האפשרות וההזדמנות לחיים חדשים לפרוץ ולבטא את עצמם. האדם מחויב לעצמו על ידי שינוי צורה וטרנספורמציה לחדש שעדיין לא מוכר לו, לדבר מה חדש אשר בו נמצאות כל האפשרויות לפריצת דרך של אותם מגבלות, מחסומים ומכשולים אשר כבלנו את עצמנו "בבית הכלא" הפנימי. השאיפה בתחייה והוולדות מחדש - היא להשתחרר מהגבולות והקיבעונות, בכדי ליצור מצב של התרחבות וצמיחה. 
כמטפורה – הפרפר אצל האינדיאנים משמש התמרה ושינוי צורה, כמצב אלכימיה.

הפרפר מלמד אותנו להכיר במחזור חיים אשר לעולם אינו מסתיים בהתמרה עצמית, והצורך לבדוק עצמנו איפה אנחנו בתוך המחזוריות הנקראת חיים, היא לשאול עצמנו ארבע שאלות:
האם זה מצב הביצה?: האם זה רק מחשבה או רעיון?
האם זה מצב הזחל?: האם עלי לקבל ולהגיע להחלטה?
האם זה מצב הפקעת?: האם אני מפתח ועושה מעשה בכדי להביא את הרעיון למימוש במציאות?
האם זהו מצב היוולדות?: האם אני חולק את רעיונותיי המושלמים?

שאלות אלה מאפשרות לנו לגלות כיצד הפרפר מקושר אלינו ברגע העכשווי. וכאשר נתחבר לתובנה זו, היכן אנחנו נמצאים ב"כאן ועכשיו", הפרפר יכול ללמד אותנו מה עלינו לעשות הלאה וכיצד להמשיך בתהליך של התמרה עצמית. 
הפרפר - ההופך מזחל לגולם, ובוקע בשינוי צורה, מסמל את השלכת הגישות הישנות, האמונות והתבניות שבנינו סביבנו למען להביא לקריסת הישן, ולעוף כפרפר לעולמות חדשים ומרתקים ביופיים.

העקרב בקלף המוות, מביא עצמו בצורה מופלאה לשינויים והוולדות מחדש, העקרב הופך לנחש המשיל את עורו והופך לנשר או לעוף החול. הפרפר כמו העקרב, שינוי הצורה ותחייה מחודשת לעולם מלא הזדמנויות ואפשרויות, מביא את האדם להשיל מעצמו את העבר למען ההווה.

הנחש – המסמל שינוי צורה והתגלגלות ממצב למצב, מלמד אותנו ברמה האישית שאנחנו הוויה אוניברסאלית, ודרך קבלת כל זווית בחיינו ישנה ההזדמנות להביא את השינוי באמצעות אנרגיית האש הזורמת בתוכנו. 
 אנרגית האש – כאשר היא מתפקדת ברמה החומרית – יוצרת תשוקה, תאווה, הולדה והפריה,וחיות  פיזית. במישור הרגשי – הופכת לאמביציה, יצירה, הכרעה וחלומות. במישור המנטאלי – נהיית אינטלקט, כוח, כריזמה ומנהיגות. כאשר אנרגית הנחש מגיעה למישור הרוחני – נהיית חוכמה, הבנה, כוליות וקשר לבורא עולם. במידה ובחרת בקלף המוות אשר מסמל את מזל עקרב והנחש מיוצג על ידו, כמו קלף המוות כך הנחש הבא לספר לך -  שקיים בך הצורך לשנות כמה מחשבות, פעולות או תשוקות כדי שהכוליות הזו תושג. ניתן לומר בעדינות, שזהו מיקסם כבד, אולם, חשוב לזכור -  קסם הוא לא יותר מאשר שינוי מודעות.
הנחש כמו קלף המוות – הייה הקוסם או המכשף של עצמך: שנה את האנרגיה וקבל את כוח האש.
                  
קלף המוות עם הספיראלות אשר מתחילות בתחתית הקלף ועולות כלפי מעלה, מזכירות את הרחם - המביא אפשרות להתחדשות מחודשת בכל פעם מחדש, וזה אינו נגמר עם המוות, זה ממשיך וממשיך עד למוכנות לקבל את מסע הנשמה שבתוכנו להגדיל עצמה ממוות לחיים ומחיים למוות.

הצבעים אשר בקלף, הכחול על כל גווניו, הטורקיז, הצהוב בהיר, המעורבות של הכתום בהיר, הקורל והאדום, ואם נפרק את הטורקיז למרכיביו- כחול, צהוב וירוק, כל אלה מאפשרים לכל אחד מאיתנו להכיר בערך עצמו ולהצמיח מתוכנו את  "היש מיש" ללא קבלת אישור מאיש מלבד מעצמנו. זוהי לדעתי מהות היוולדות מחדש, התחייה המשתחררת ומחדשת את מהות היותנו, וראיית המוות כחלק משלים מהחיים, זוהי משמעות המושג חיים בשבילי. הספיראלות או הבועות המעוגלות, העולות במעלה היררכית ההתחדשות והלידה המחודשת עם הדמויות המרקדות בתוכן, ובמידה ונתבונן במבט עמוק יותר, הדמויות יוצרות כעין שמונה ביניהן, זוהי תחושה של נצחיות לחיים ולמוות, תחושה של אלמנטים מצריים חזקים מאד בקלף זה, כעין פירמידה אשר שמרה את נצחיות המלכים והפרעונים. באמצעות התנוחה שהדמויות רוקדות בתוך הבועות, המוות נראה כפותח דלת אחר דלת, ומאפשר התבוננות לתוך פנים הבועה המסתובבת כמו גלים, גלים בתוך האוקיאנוס האינסופי.ישנה
תחושה שהחיים, כחיים חדשים מבוססים על המוות, כי כל דבר חדש מבוסס על הישן מאספקט שונה. 
קלף טארוט המוות אומר לנו – כל עוד שאנחנו כבני אנוש מסרבים לקבל אמת זו, מתנהלת בתוכנו מלחמה עקבית בבריאה, אשר הבורא מאפשר לנו ראייה מחודשת בכל רגע ורגע בחיינו.

קלף המוות נחלק לשלשה חלקים של רמות התפתחות:

החלק התחתון של הקלף – מיוצג על ידי העקרב, הנחש ופרחי הלוטוס הנמצאים הכי קרוב לאדמה. האדמה מאפשרת מתוך "המוות" של  צמחים ובעלי חיים להירקב, ויוצרים את רקבוביות הקומפוסט החוזר לאדמה כהתמרה של שינוי צורה, ומאפשר חיים מלאי אנרגיה מחודשת לחיים, אשר המניע אותם הוא מפלט מפעולת ההרס היוצרת דבר מה חדש. בניסיון להביא זאת לחיי היומיום – כל אובדן, פרידה, תקיעות, חסימה או קיבעון, הם צורות של מוות, לא המוות הוא המפחיד אלא הפחד ממנו, בכל צורות ההסתכלות שלא אסתכל על כך, המושג "פחד מוות" די שגור בשפתנו.

החלק האמצעי של הקלף – נראה הדג והנחש העולה כלפי מעלה. הנחש בתרבות מצרים העתיקה סימל את חיי הנצח המשתנה ללא הרף.  בתרבויות שונות הדג והנחש סמלו את סמל התת מודע בגלל שינוי צורתם. 
הנחש – כסמל למוות ולחיים, אשר נראה היטב בקלף התלוי. הדג – הוא ביטוי של נותן ומקבל חיים מעצם היותו במים, וגם כמפלצת הבולעת הכול (יונה והלוויתן). הדג משמש בנצרות כסמל דתי, אשר משווים אותו לישו כסמל לנצחיות העצמי.זה מכיר לי שכאשר הייתי ביוון במוזיאון ניתנה מילה לדג, אשר כל אות בה מייצגת מילה הקשורה לישו כבן האלוהים.

החלק העליון של הקלף – הנשר המבטא את היבט החומר והעל חומר, הנשר מסמל את המימד הגבוה ביותר של תודעת המודעות.

קלף המוות, ניתן לומר, מביא אותנו לתהליכי התפתחות של ויתור על דימויים ישנים או לזהותנו העצמית "הישנה". המוות בקלף מהווה סמל ליכולת לשחרר על מנת שהישן יוכל להפוך לרקבוביות או קומפוסט ולשנות צורה.קלף המוות מזכה אותנו לגלות גילוי חדש והשקפה שונה לגבי המוות והאפשרויות הטמונות בו.

אין דבר חי יותר מאשר "המוות" ומכוון שאין אנו מבינים שהוא מונע מאיתנו לחיות, אנו חיים עימו בהסכמה, אולם אנו פוחדים מן המוות. מבחינה פיזיולוגית ורגשית – אובדן, צער, כעס ועוד..., כאשר הם לא באים לידי ביטוי, הם יוצרים תחושות וקשרים הרסניים המביאים אותנו למצבים של מוות.כעס הוא גורם התפתחותי מועיל,כאשר משתמשים בו נכון הוא הופך לשליח האלים. לכבוש כעס אין פירושו להתעלם ממנו, אלא ללמוד להשתמש בו כאנרגיה שניתן לנווטה לאפיקים אחרים. אדם החדל להאשים את הזולת מכישלונותיו, המפנה את כעסו כלפי עצמו בלבד, מסוגל להעתיק הרים ממקומם. אנרגיית הכעס נהפכת בתוכו לכוח שינוי אדיר, והוא מתעלה על עצמו ועל כעסו ומקרין אנרגיה של אהבה ושל נתינה. ניתן לומר, שזהו כעס האל ההופך לאהבת האל. התמודדות לא רצויה או לא נכונה עם רגש הכעס – יש ביכולתה להפוך אותנו לשמנים, תוקפניים, מדוכאים ו/או לחסרי יכולת הנאה על כל גווניה. כאשר אנו שומרים כעסים בבטן, האדם היחיד שנפגע הוא – אנחנו. הזעם הרוחש ומבעבע גורם למקד את תשומת הלב בעלבונות מהעבר, שב וחושף את הפצעים שהגלידו, ומזכיר לנו את הפגיעה שפגעה בנו. תחושה זו וההתעסקות בה, כולל הרגשת הקיפוח, המרירות על חוסר הצדק, הרצון לנקום ולהעניש, לפצות את עצמנו, כל אלה עלולים לגרום לנו לנזקים שונים,
כגון: להביא לנדודי שינה, לחבל במאמץ לשמור על תזונה נכונה, לפגום בכושר הריכוז שלנו בעבודה ובדברים נוספים, ולדלל את מאגרי האנרגיה שלנו, אשר נועדה לאהבה, לרכות ולמין.

הכעס שוחק את הגוף, את הנשמה ואת החשיבה. כאשר אנו מתעקשים להמשיך לכעוס, אנו פועלים נגד עצמנו. לכעס תרופה "פשוטה" הנקראת – לסלוח. כאשר ניקח בידנו את ההחלטה לסלוח במקום לכעוס, יש ביכולתנו להשאיר את העבר מאחורינו ולהמשיך בחיינו, להפיח את הסכנות לבריאותנו, ולשמוח באופן משוחרר. קלף המוות מחייה אותנו ולא גורם לנו למוות, ההיפך הוא הנכון. מילת המפתח להחיות עצמנו בכל פעם מחדש היא לזכור- שאהבה היא המפתח לסליחה. 
היהדות מדברת הרבה על משמעות הכעס וכיצד להפכה למעלה המניעה לעשיית מעשים טובים. התוצאות והאפשרויות הן רבות ובמגוון האפשרויות, הכול תלוי בבחירתו של האדם. 

כפי שהבועות עולות כלפי מעלה, כך גם האתגרים בחיינו, ניתן לקרוא לבועות אלה כעין קודים המביאים התחלה חדשה לכל "מוות", כל אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בחיינו האישיים, במשפחה, בעבודה, בפרויקטים ובכל דבר שנבחר. במערכות יחסים האישיות שלנו, המשמעות "מוות" היא בכך שתקופת התפתחות מסוימת מגיעה לסופה, כגון: פרדות, עזיבות ואובדנים מסוגים שונים. במצב זה, התנגדות לשינויים, לעזיבות או שחרור אדם קרוב, התבטא כדיכוי הסימנים אשר מאותתים לשינוי, והם יחלחלו לתוכנו בצורת כעס, פחד או דיכאון ובהדרגה איווצר בתוכנו בוץ טובעני ונמצא את עצמנו חסרי יכולת ועוצמה פנימית לקבל את הצורך בניתוק וסיום מערכת יחסים זו או אחרת. ההחלטה נתונה בידינו כיצד נאפשר את הבנת השינויים ובקבלת "המוות" המפלס את דרכו לדבר מה חדש. החוויות הפנימיות במהותנו מובילות לשינויים פנימיים וחיצוניים וכאשר ישנה מוכנות וקבלה של "הצורך" להגיע למסקנה כל שהיא,כמו: מה עשינו בחיינו, וכיצד מיצינו אותם? והאם הגשמנו את חיינו במלואם? אז, ביכולתנו להיפרד מהחיים בתחושה שמיצינו את הגשמתם.

האור בקלף המוות – לידה ותחייה מחודשת, טרנספורמציה, שינויים ואפשרויות בלתי מוגבלות, שחרור מהכבלים ומתלות, חוכמה פנימית  המובילה להארה.

הצל בקלף המוות – קיבעון, פיתויים,שינויים חיצוניים, מוות, כבלים, חוסר יכולת להשתחרר מדפוסים ותבניות ישנות, חשכה והליכה  באפלה.

מבחינת המזלות האסטרולוגים קלף המוות נמצא במזל עקרב. העקרב, כעוף החול, נשרף וקם מאפרו לנסיקה מחודשת. כוחו המופלא של העקרב – הוא ביכולתו הוירטואוזית למות כדי להיוולד מחדש. סימנו האסטרולוגי הדומה ל- M  עם דופן משתרכת מורה על המאמץ והאכזבה, אך כיוון שהחץ כלפי מעלה, מרמז על יכולת האני הגבוה לנצח את טבעו הנחות. לעיתים מיוצג העקרב על ידי הנחש, המסמל את העורמה, את החוכמה ואת הכניסה לעולם הנסתר. אך דרגתו המפותחת ביותר של העקרב תהייה הנשר, המסמל את הנחש שהצמיח כנפיים בעזרת הרוחניות. בתוך העקרב נאבקים בעוצמה רבה יצרו הנחות, האפל, החייתי, השורד והמשחית, וטבעו הגבוה – היוצר והרוחני. עקרב מבטא את האומץ, האינטואיציה ואינו נסוג מקשיים וסכנות. בעיתות מצוקה וסכנה, העקרב מגייס את מיטב כוחותיו ומסוגל לתהפוכות ולמעשי גבורה. ניתן לומר, שהעקרב הוא הביטוי המושלם למושג העזה. מזל עקרב שולט על החיים והמוות, ומכאן השפעתו החזקה על בני האנוש.

מזל עקרב כמו קלף המוות, ניסיונותיו של העקרב ייבחנו בשלשה רבדים:
בעולם הפיזי –
על תאבונו המופרז לסקס ועל יחסו אל הכסף כאל מטרה ולא כאל אמצעי.
בעולם הרגשות -  על פחדיו, שנאתו, קנאתו, ועל האמביציה האישית להצליח בכל מחיר.
בעולם המנטאלי -  על יצר הביקורת, על הגאווה, על יצר ההפרד ומשול ועל האכזריות.

במזל עקרב לאדם שתי אפשרויות – דרך החוכמה או דרך הייסורים בדיוק כמו בקלף המוות.
מזל עקרב הוא המסתורי ביותר בגלגל המזלות. לעיתים קרובות מייצגים אותו הנחש והנשר, המסמלים את
הדואליות של השמים והארץ. את מאבקו של המלאך בשד.

הנשר – מסמל את הנשמה. הוא מקושר לכוח עליון, היכולת לחיות עם הרוח (השמים) אך עדיין להיות קשור ומאוזן (עם הארץ) על פני האדמה. הנשר מסמל ומזכיר לאדם – לאזור אומץ כי היקום מציג בפניך הזדמנות להביט ממעל על הרמות הארציות של חייך. הנשר מלמד אותנו להרחיב את החושים של "העצמי" מעבר לאופק של הגילוי. בלמדנו לתקוף בעוז את הפחד האישי של הבלתי נודע, כנפי נשמתנו ייתמרו על ידי הרוחות התמידיות שהן נשמת "הרוח הגדולה". אמירתו של הנשר לבן  האנוש – הזן את גופך, אולם חשוב יותר את נשמתך. הנשר בעוצמת מלכותו מבקש – לשים לב לקשר אם אלמנט האוויר, הרמה המנטאלית, ובמובן זה מדובר על המחשבה הגבוהה. המסר הוא – לאהוב את הצל באותה מידה כמו האור. הנשר הוא מתנה שאנו נותנים לעצמנו כדי להזכיר לנו את חירות השמים. הנשר מבקש ומציע לכל אחד מאיתנו – "תן לעצמך רשות להשתחרר באופן חוקי, וללכת אחרי השמחה של תשוקות לבך".

הנשר הוא מלך הציפורים, שליח האלים והאש השמימית. האגדה מספרת, שהנשר בלבד מסוגל להישיר מבט אל השמש מבלי שעיניו יינזקו, ועוד נאמר שהנשר שהגביה עוף, נפל ארצה והפך לנחש.
בתנ"ך ישנם הרבה פסוקים על הנשר כסמל למהירות התעופה, לכוח ולעוז: ספר שמואל ב' פרק א' – 24 , "מנשרים קלו ומאריות גברו" , בספר שמות י"ט – 3 , "נשאו על כנפי נשרים". ברוב המיתוסים, מסמל הנשר את הדרגה העליונה של החוכמה הרוחנית, "הנשר הגדול" הוא כינוי לרמב"ם, כינוי לאדם רם מעלה וחשוב. כל דמותו אומרת מלכות: יכולתו להגביה עוף ולהגיע לפסגות המרוחקות ביותר, מהירותו, דרך מעופו ועוד. המבט הישיר אל השמש מסמל את הסתכלותו החודרת, את יכולת התחדשותו הרוחנית, את גאוותו ואת אכזריותו.  בתהילים ק"ג – פסוק ח' – " חידש כנשר נעוריו".

השאלות שרצוי וכדאי לשאול את עצמנו בקלף המוות הן:
האם קיים בתוכי משהו חזק יותר מפחד המוות?
מהם משמעותם של ההרס והאובדן לגבי?
האם מסוגל אני להמיר את חולשותיי ביתרונותיי?
האם הייאוש מעניק לי כוחות או משתק אותי?
האם אני מוכן לעשות את השינויים "המחייבים" בכדי ליצור חיים בתוכי?
האם יש בי המוכנות לקבל את הכאב, הסבל ו"המוות" הנובעים מהם בכדי לשחרר את הישן?
מהם אותם מערכות יחסים או מצבים אשר אני נתלה בהם, ללא "אפשרות" לשחרר?

ליצירת קשר ופרטים מלאים על ד"ר שולמית רונן

לשיחה אישית עם קוראים בקלפים וקוראות בטארוט לחצו כאן!

לרכישת קלפי טארוט קראולי לחצו כאן!

לקבלת אוסף הטיפים הגדול מבית פורטל אלטרנטיבלי לחצו כאן!

מחפש מטפל/ת בתחום? בקטלוג המטפלים שלנו תמצאו את האדם הנכון... לחץ/צי כאן


61 אנשים קראו ושיתפו עמוד זה. שתף עם חברים: Post on Facebook Twitter

מחפש מטפל בתחום? אינדקס המטפלים והיועצים מבית אלטרנטיבלי
הקלד שם, או לחץ כאן



עוד באותו נושא:

שולמית רונן, שאלה לטארוט, קריאה בטארוט און ליין, קריאה בטארוט sos, קריאה בטארוט ייעוץ טלפוני, פירוש קלפי טארוט, פירוש קלפי טארוט ריידר, פריסת טארוט, פריסת טארוט ממוחשבת, פריסת קלפי טארוט, פריסת טארוט sos, פריסת טארוט מערכת יחסים, פריסת קלפי טארוט און ליין, פריסת שאלה טארוט, שאלה לטארוט און ליין, שאלה לטארוט פיות, ניסוח שאלה לטארוט, שאלה לטארוט חינם, טארוט און ליין, פתיחה בקלפי טארוט און ליין חינם, פתיחת קלפי טארוט און ליין חינם, קלפי טארוט און ליין, קלף טארוט יומי און ליין, קריאה בקלפי טארוט און ליין חינם, טארוט און ליין קלף יחיד, טארוט און ליין אהבה, קוראת בקלפים המלצות, קוראת בקלפים חיפה, קוראת בקלפים אשקלון, קוראת בקלפים אשדוד, קוראת בקלפים באר שבע, קוראת בקלפים בצפון, קוראת בקלפים ביפו, קריאה בטארוט חינם, טארוט אושו, קלפי טארוט אושו, טארוט אושו זן, טארוט אלטרנטיבלי

תן ציון למאמר זה

0