מדורי תוכן

ראשי | רוחניות | מודעות עצמית | קסמן של הדמעות – למה לא לבכות?

קסמן של הדמעות – למה לא לבכות?

קסמן של הדמעות – למה לא לבכות? קסמן של הדמעות – למה לא לבכות?

אנו יודעים בתוכנו כי בכי מעיד על אמירה המגיעה עמוק מבפנים, ואף על פי כן – הבכי הוא תופעה קונפליקטואלית.

לקבלת יעוץ אישי ומידע בנושא, התקשרו עכשיו: 072-2285801


אכן, אין כמו הדמעות כדי לציין עבורנו חיבור פנימי עמוק ורגיש. אנו יודעים בתוכנו כי בכי מעיד על אמירה המגיעה עמוק מבפנים, ואף על פי כן – הבכי הוא תופעה קונפליקטואלית. לא רק לאדם המשתדל בכל כוחו שלא לבטא את בכיו, אלא גם לחברה המוצאת עצמה מובכת, מוטרדת ואף מותקפת על ידי בכיו של אדם אחר.

הבכי הוא תופעה אנושית, ולכן אפשר להניח כי היא מחובת המציאות, ממש כמו הנשימה. ואכן, יש לבכי תפקידים החשובים מאד לקיום האנושי, והנטייה הרחבה להדחיק אותו או לבקר אותו יוצרת שלל תופעות לוואי קשות לגוף, וגם לנפש.

תפקידי הבכי:
לבכי יש שני תפקידים עיקריים – שחרור מתחים והעברת מסרים.

שחרור מתחים: המערכת האנושית – הפיזית, הרגשית והמנטלית, זקוקה לאיזון כדי לתפקד כהלכה. מצבי לחץ, ההולכים ומתרבים ככל שהאדם מתבגר, מוציאים את המערכת הזו מאיזון והיא מנסה למצוא דרכים כדי לשוב ולהתאזן. אחד ממנגנוני האיזון האלה הוא הבכי. מקובל לומר "פרץ בבכי משחרר". הכוונה היא שהבכי שיחרר את המתח שהיה בגוף והמערכת חזרה לאיזון. כך בדיוק קורה – כדי להתאזן הגוף מעורר תגובת בכי אשר מיועדת לפרוק את המתח ששיבש את האיזון. חשוב להבין שהמתחים בחיי האדם יכולים להגיע ממקורות שונים: ממקור פיזי, כמו רעב, תחושות קור וחום או כל אי נוחות פיזית אחרת. ממקור רגשי, כחרדה, עצב, דכדוך, פחד, כעס, מרירות, תחושות של חוסר אונים, ועוד, וממקור מנטלי כמו בלבול, קשיי ריכוז וכו'.

העברת מסרים: הדוגמא המוכרת ביותר לשימוש בבכי להעברת מסר היא של התינוק הבוכה. מאחר ואינו מסוגל עדיין להעביר מסר בצורה מילולית, התינוק משמיע קול בכי שנועד למשוך את תשומת לב המבוגר, ולהזעיק אותו לעזרתו. גם מבוגרים משתמשים בבכי להעברת מסרים בצורה לא מילולית. לעיתים אדם פורץ בבכי מול האשמות נגדו, כדי להעביר מסר של מצוקה ולבקש בצורה לא מודעת שיניחו לו. לעיתים הבכי נועד להעביר מסר שקשה להגדירו במילים, ואז הבכי מכוון להעביר אותו ישירות לחלק הרגשי של האדם ממול, ללא שימוש במילים. למשל, אדם שחש מצוקה שאינו יודע להסבירה, בוכה כדרך לפרוק את המועקה הזו וכדי לסמן לאחרים, בתקשורת לא מילולית, שהוא מרגיש רע אך אינו יודע להסביר מדוע.

תפקיד נוסף לבכי הוא שימוש כמניפולציה: התפקיד הזה של הבכי הוא "חדש" יחסית. מאחר ולבכי יש השפעה רגשית חזקה על האחר, לעיתים נעשה בבכי שימוש כמניפולציה שנועדה להשיג דבר מה מהאחר, על ידי "ניגון" על רגשותיו. למשל, ילד הבוכה במכוון כדי להניע את ההורה לתת לו דבר מה, או לוותר על עונש שהיה צפוי לקבל. במקרה אחר עשוי אדם לפרוץ בבכי ולקחת את תפקיד "האומלל", כאשר הוא מנסה לשמור על תפקיד של חסר אונים, כדי שלא ידרש לעשות את מה שאינו רוצה לעשות. במקרים אחרים אדם פורץ בבכי בניסיון למנוע המשך התעללות בו, כילד המוכה על ידי ההורה ובהיותו חסר אונים מולו הוא משתמש בבכי בניסיון לדבר על לב ההורה שיניח לו.

ביקורת על בכי - מדוע היא קיימת?
כדי לדעת אם הבכי הוא טוב או לא חשוב לשאול "טוב או לא למי?" הוא טוב לאדם הבוכה, אך בד"כ זו הסביבה שמנסה למנוע בכי של האחר, ומשדרת ביקורת על בכי, בודאי כאשר מדובר בגבר שבוכה. הסיב לביקורת הזו ולרתיעה הקיימת מבכי היא בכך שהוא מהווה הפרעה לאחרים ממספר סיבות:

הבכי אינו נעים לאוזן: לצליל הבכי, בעיקר של תינוקות, יש איכות מאד לא נעימה לאוזן. אצל התינוק מדובר בפונקציה השרדותית שנועדה להקשות על המבוגר להתעלם מהבכי.

הבכי מבטא רגשות: מאחר והוא מבטא רגשות, הוא מעורר רגשות אצל האחר ואלה בד"כ רגשות לא קלים. אם האדם האחר אינו נרתע מרגשות הוא יוכל להקשיב לבכי של השני ולא לבקר אותו. העובדה שהלגיטימיות של הבכי הוא עניין המוטל היום בספק נעוצה בכך שאנשים רבים נרתעים מרגשות, ולכן מתקשים מול גילויי בכי של אחרים ובודאי של עצמם. כיודע, בעיה זו בולטת יותר אצל גברים. יש מספר סיבות לרתיעה מרגשות ומבכי:

חינוך להישגיות וחינוך שאינו מכבד רגשות – על אף ההתפתחות הטכנולוגית והשפע המתגבר, החברה המערבית עדיין שרויה בפחדים קיומיים ולכן מעריכה ומעודדת הישגיות, מעמד וחיים המכוונים למטרה. בחינוך הזה ברור שביטויי רגש והתעמקות ברגש הם גורמים מפריעים, שהרי קשה להגיע למטרה כאשר עסוקים בקשיים האישיים ו"מבזבזים" זמן בבכי ובהתעקמות בקשיים. לכן אנטו משדרים מסרים גלויים וסמויים כי ביטויי רגש אינם רצויים. אנו בד"כ מרשים אותם לילדים, וגם אז עד גיל מסויים בו עליהם להפסיק להיות ילדים, ולהתחיל להתבגר. "תפסיק לבכות כמו ילד קטן" הוא משפט שנאמר לא רק למבוגרים אלא גם לילדים. התוצאה היא שרבים מאיתנו גדלים עם קושי בביטוי רגשי, כולל בכי, בעיקר הגברים שהחינוך להישגיות מקשה איתם יותר. נשים אמנם נוחות יחסית לבכות, אולם הבכי הזה הוא פעמים רבות אינו בכי של פורקן אלא בכי של רגש שאינו מצליח לבוא לידי ביטוי מלא ופורקן. מסיבות זו אנו מתקשים גם להגיב לבכי של האחר, מבקרים אותו על הבכי, נותנים לו עיצות במקום להקשיב לצערו, וכו'.

החשיבות שבבכי
החשיבות של הקשבה לבכי -  אנשים מנסים למנוע מהאחר לבכות, אך האמת היא שלו היו מקשיבים לו היה הבכי שלו מתמעט במהירות ונעלם. על שבכי וצער יעלמו חשוב שיהיה מישהו בצד השני שיקלוט אטותם, חקשיב להם, ישתתף, יתמוך, וכו'. לא הקשבה של הצד השני, ובודאי תחת ביקורת של הצד השני, המתח שבאדם אינו נפתר והבכי ממשיך. לעיתים מה שנראה כלפי חוץ כבי הוא בכי על כך שאיש אינו מקשיב. במקרים בהם האדם נאלץ להפסיק את הבכי עלולות להתפתח בעיות פיזיות ורגשיות שונות:

בעיות פיזיות ורגשיות כתוצאה בעצירת הבכי -  בכי שאינו נפתר הופך להיות בכי פנימי ומתבטא בבעיות רגשיות כמו דכדוך, זעם עצור, דיכאון, יאוש וכו', וגם בבעיות פיזיות כמו נזלת כרונית, סינוסיטיס, דלקות עיניים, ועוד. במקרים חמורים עלולות להתפתח בעיות פיזיות קשות, כולל סרטן. האדם העוצר את בכיו פשוט מזיק לעצמו על ידי שימוש בדרכים אלימות לעצירת הבכי, כולל כווץ של הסרעפת, של מרכזי שרירים בגוף, של שימוש בביקורת עצמית על הבכי ועל הרגשות, ועל ידי שימוש בתרופות המטשטשות את הרגש כמו תרופות נגד דיכאון ותרופות הרגעה.

טיפים לביטוי של בכי ושחרור רגשי
קבלה עצמית של בכי וכאב - לאנשים שמסוגלים לבכות אך נמנעים מכך מתוך בושה, או בוכים בסתר, הייתי מציע להפנים את ההבנה שהביקורת על הבכי שלהם היא לא יותר מביטוי של הקושי של האחר לשאת את הבכי הזה ובעצם את הבכי של עצמו. חשוב לא להזדהות עם הביקורת הזו, כי אנשים רבים מאמינים שאכן הבכי שלהם הוא סימן לחוסר יכולת להתבגר ולהתגבר. כשם שלא היינו מקבלים ביקורת על כך שאנו נושמים, כך אנו יכולים לצפות שלא יבקרו אותנו על הבכי, ויותר מהכל – עלינו לקבל את הבכי שלנו.

* המנעות מטשטוש רגשות – רבים מאיתנו כלל אינם מודעים לבכי שלהם. הם רואים בכל כאב נפשי, וגם פיזי, אויב שיש להכניע אותו במהירות ועושים את זה בשיטות מגוונות, כולל שימוש בתרופות, כדי שלא ישבש את מהלך החיים. חשוב להבין שלא ניתן להמנע מרגש שקיים בפנים. לכל היותר אפשר להמיר אותו לרגש אחר ופעמים רבות הוא עלול להפוך לבעיה פיזית כולל השמנת יתר. חשוב שנזכור כי הפחד מהכאב הוא שמונע מאיתנו לגעת בבכי הפנימי, אך כך הכאב נמשך כל הזמן ולא נפתר. אם נסכים לגעת בבכי הזה הוא יעלה אמנם בעוצמה בתחילה, אך לאחר מכן יעלם במהירות ונוכל לשוב לחיים בכוחות מחודשים ואם אנרגיה שכבר אין צורך להשקיע אותו בשליטה בבכי.

* הקשבה לאחר -  אנו ממהרים מדי לנחם אדם אחר שבוכה או מתאבל. אנו יודעים לתת עצות, לכוון, ולבקר על הבכי: "לא נורא, זה יעבור", "את צריכה להיות חזקה", "אתה לא יכול לתת לזה להשתלט עליך", וכו'. אנו מאמינים כי אנו פועלים נכון, בעיקר משום שזה בד"כ היחס שקיבלנו בעצמנו לרגשות שלנו ולכן זה מה שאנו יודעים לתת לאחר. הדבר הנכון לעשות כאשר אדם אחר בוכה או מביע את כאבו הוא פשוט להקשיב, ולהקשיב פירושו קודם כל – לשתוק! צריך לסמוך על כך שהאדם שממול ידע בד"כ לצאת בעצמו ממצבו, אך הוא חייב לפרוק קודם לכן את הכאב והוא עושה זאת מולנו. אם נדבר במקום להקשיב לא ניתן לו מקום לעצמו, וכך לא נאפשר לו להיעזר בנו כדי לפרוק את צערו.

מחפש מטפל/ת בתחום? בקטלוג המטפלים שלנו תמצאו את האדם הנכון... לחץ/צי כאן


שתף עם חברים: Post on Facebook Twitter

מחפש מטפל בתחום? אינדקס המטפלים והיועצים מבית אלטרנטיבלי
הקלד שם, או לחץ כאן




עוד באותו נושא:

אבי חברוני, נזלת כרונית, השמנת יתר, דיכאון, שחרור רגשי, מודעות עצמית, מודעות עצמית מאמרים, שחרור מתחים, מודעות עצמית מהי, סינוסיטיס, קבלה עצמית, בכי, בכי אצל ילדים, האם בריא לבכות, לבכות זה בריא, חשיבות הבכי, בכי של תינוק, בכי בהריון, העברת מסרים, תפקיד הבכי

תן ציון למאמר זה

0