הפרעות קשב וריכוז- חלק א
פורטל אלטרנטיבלי, ריטה שטרן
קשיים והפרעות בקשב וריכוז מאופיין בחוסר תשומת לב או קושי במתן תשומת לב לפרטים הקטנים, קושי בשמירה על קשב רצוף, איבוד חפצים ועוד.
הפרעות קשב וריכוז, אחת מהבעיות הנפוצות ביותר היום בקרב ילדים, מתאפיינות במגוון הפרעות קליניות המתחלקות חלוקה ראשונית ל-3 קטגוריות עיקריות:
• קשיי קשב וריכוז
• היפראקטיביות ואימפולסיביות
• השילוב של השניים
מושגים:
ADD – Attention Deficit Disorder – קשיים והפרעות בקשב וריכוז מאופיין בחוסר תשומת לב או קושי במתן תשומת לב לפרטים הקטנים, קושי בשמירה על קשב רצוף, נטייה לפיזור והיסח הדעת, שיכחה וקושי בארגון וביצוע משימות, נטייה להימנעות ממאמץ חשיבתי ממושך, איבוד חפצים, הסחה על ידי גירויים חיצוניים, שכחנות בתפקוד היומיומי וכן כולל לרוב עייפות כללית ותשישות.
ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder, קשיים והפרעות בקשב וריכוז המלווה בחוסר שקט ובנטייה ל"תזזיתיות יתר" והיפראקטיביות. ההיפראקטיביות מתאפיינת בקושי בישיבה ממושכת, קושי להיות קשוב לאורך זמן (חוסר ריכוז), או לחילופין אינו שם לב לדברים שאינם במרכז תשומת הלב שלו (ריכוז יתר). בנוסף, הלוקה ב-ADHD הוא לרוב פזיז, רץ ומטפס או חסר מנוחה, נמצא תמיד בתנועה, מדבר יותר מידיי, מתקשה בפעילות רגועה, לא שם לב לפרטים חשובים ולוקה בבעיות בעיבוד המידע וביטוי הידע.
ההפרעה היא מולדת ושכיחה יותר בקרב בנים. בן 30%-40% סובלים גם מליקויי למידה אף שבמקרים רבים הם בעלי אינטליגנציה מעל הממוצע ויצירתיים ביותר. הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא עמדה על מכלול הסיבות להפרעה, אך ידוע כי בסיסה במערכת העצבים המרכזית וההנחה היא כי הבעיה היא על רקע נוירופסיכולוגי – פקטורים גנטיים שתוצאותיהם הם שינויים נוירולוגיים שבו קיים חוסר או הפרעה במתווכים עצביים במוח. ההפרעה המתחילה כבר בילדות, ויש האומרים שהיא מתחילה להתפתח כבר אצל העובר לפני הלידה. התוצאה היא בעיה בוויסות של מרכיבים שונים: תנועה, תגובה, והכרה.
גורמים פיזיולוגיים
בפרסומים נכתב כי בשיטות הדמיה חדישות נמצא הבדל במבנה המוח בין ילדים עם ADHD וילדים ללא ADHD. בילדים עם ADHD נמצא כי צד ימין של המוח קטן יותר, באזור זה נמצא מרכז הבקרה האחראי לעיכוב והשהיה בתגובה. עוד אזורים הממוקמים קרוב למרכז המוח אחראים על זירוז או עצירה של הוראות הבאות מהקורטקס הפרונטלי. פגם באזורים אלה פוגע ביכולתו של האדם לשלוט בפעולותיו, דבר הגורם להתנהגות אימפולסיבית האופיינית ל ADHD. באזור זה קיימים נוירוטרנסמיטרים חשובים ויש מחקרים הטוענים שבחולי ADHD נמצא חוסר או חוסר יציבות בייצור דופמין.
גורמים גנטיים לבעיות קשב וריכוז
כרבע מהילדים המאובחנים כ-ADHD הם בנים להורים שסבלו מתופעות אלה. במחקר על תאומים זהים נמצא שכיחות של 90% .החוקרים מניחים כי קיים מנגנון גנטי סמוי האחראי להיפראקטיביות.
גורמים בהריון לבעיות קשב וריכוז נמצא כי השכיחות גבוהה יותר אם לאם היה הריון קשה או לידה מסובכת. עישון של האם הוא גורם סיכון. גם סביבת מגורים בזמן הריון משפיע על שכיחות התופעה בתינוק נולד. נראה קשר בין היפראקטיביות לחוסר הנקה.
הגישה הנטורופתית- טבעית
הנטורופתיה מתייחסת למטופל כמכלול שלם – גוף פיזי, נפש, אורח חיים וסביבת חיים והטיפול מתמקד במציאת שורש הבעיה ולא רק בהעלמת הסימפטומים. הנטורופתיה מתבססת על מחקרים המאשרים כי קיימת סבירות גבוהה גם להשפעת גורמים סביבתיים ותזונתיים על הופעת היפראקטיביות.
מתח:
בעידן המודרני גם ילדינו חשופים לתחרותיות גבוהה ומתחים שיכולים לבוא לידי ביטוי בשחיקה של ויטמינים, מינרלים, פגיעה במערכת החיסון ובשינויים ביכולות הקשב-ריכוז ובדפוסי התנהגות. הנטורופת יתשאל על אורח החיים וחיי היום יום, אמונותיו ותחושותיו של הילד, סביבת המשפחה והחברים וייתן מענה טיפולי כדי לשלוט במצבי לחץ וסטרס. על הטיפול בהפרעות קשב וריכוז להיות מקיף ולכלול טיפולים נוספים שיסייעו לילד או לאדם המבוגר בהתמודדות עם ההפרעה כמו תרפיות במגע רפלקסולוגיה, שיאצו ועיסוי מומלצים על מנת לווסת את מערכת העצבים, להרגיע ולאזן. הנטורופת יתאים אינדיבידואלית תרפיות נוספות כמו ביופידבק, דמיון מודרך, תרגילי נשימה, עדימה, פרחי באך (פורמולות שונות המותאמות ספציפית למטופל), ארומתרפיה (למשל להרגעה שמן אתרי רוז ומליסה) מודעות ואימון אישי. כמו כן מומלץ לעודד את הילד לעסוק בפעילות גופנית כלשהי על מנת לתעל את האנרגיות הרבות למקור חיובי. כמובן חשובה התמיכה בבית וההבנה שזה תהליך משותף לכל בני המשפחה ושאין זו התמודדות של הילד לבדו.
תזונה וגורמים נוספים
מטבוליזם לקוי, חסרים תזונתיים והפרעות עיכול יכולים להוות סיבה להופעת הפרעות אלו. הנטורופת יבדוק את תזונתו של הילד, ישתמש בכלי אבחון נוספים שלרשותו כמו כירולוגיה ואבחון בציפורניים, אירידיולוגיה ועדימה ובעת הצורך יבקש בדיקות מעבדה נוספות למציאת שורש הבעיה.
תזונה עתירת סוכרים ופחמימות פשוטות:
כאשר סוכר מגיע אל הדם, ישנה הפרשה מוגברת של אינסולין. רמת הסוכר בדם יורדת מידית לרמות נמוכות מדי ונוצר מצב של היפוגליקמיה– תת סוכר בדם מאופיין בחולשה ועייפות. כתוצאה מכך הגוף מגביר את שחרור הורמוני הסטרס ובעיקר אדרנלין, הגורמים להתכווצות כלי דם, האצת קצב הלב ודריכות יתר במערכת העצבים האוטונומית. מצב זה מלווה בעצבנות, חרדה ותגובות קיצוניות של זעם. באכילת יתר של סוכרים ופחמימות פשוטות המערכת נשחקת. במחקר התגלה כי ילדים מגיבים בצורה חריפה יותר ממבוגרים לאכילת סוכרים. רמות האדרנלין אצל ילדים היו גבוהות פי עשר ממבוגרים, ונשארו בדם עד 5 שעות לאחר אכילת הסוכר.
תוספי מזון וכימיקלים:
תרופות, כימיקלים במזון או דרך האוויר, נספגים בגוף וגורמים לחולשת כבד, לקושי בהפעלת מנגנון סילוק רעלים. נטילת ריטלין בשלוב עם הרעלה עלול לסבך את המצב יותר. החומרים הבעייתיים ביותר הם מזון מעובד ומתועש, חומרי צבע מאכל, חומרי שימור וטעם מלאכותיים, חומרים מתחלבים ועוד. מעל ל- 50% מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות נמצא שקיימת רגישות יתר לתוספי מזון. מחקרים רבים נעשו לאורך השנים ומצאו קשר בין תוספי מזון רעילים להפרעות התנהגות ולמידה.
אלרגיות ואי סבילות למזון
נמצא כי הפרעות התנהגותיות ונוירולוגיות כמו הפרעות קשב וריכוז הינם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח, המושפע מתזונה עתירת חומרים אלרגניים. מזונות בעייתים הם כל המזונות הידועים כאלרגנים כמו הסוכר הלבן, תירס, ביצים, שוקולד, בוטנים, שומשום, פרי הדר, ירקות ממשפחת הסולניים. כמו כן אי סבילות לגלוטן, ללקטוז ולקזאין (מוצרי חלב) עלולים לגרום לעיכול וספיגה לקויים ולחסרים תזונתיים.
הרעלת מתכות כבדות
מתכות רעילות כגון עופרת, אלומיניום, קדמיום וכד' התגלו ברמות גבוהות יחסית בגופם של ילדים היפראקטיביים. הרעלת העופרת עלולה לגרום לפגיעה בתפיסה החושית, בתהליכי למידה וזיכרון ובפתירת בעיות, כמו כן קשורה הרעלת העופרת להתנהגות תוקפנית, אלימה ולביצועים ירודים במבחני אינטליגנציה. מחקרים שונים מצאו קשר בין ליקויי למידה, יכולת ריכוז והתנהגות אלימה לבין הרעלת מתכות כבדות, בעיקר עופרת.
חסרים תזונתיים:
חסרים בויטמיני B, מגנזיום, ברזל וחומצות שומן חיוניות, נמצאו כמשפיעים על מערכת העצבים ועלולים להשפיע על התנהגותם של ילדים ולפגוע ביכולת הריכוז שלהם.
• חוסר ב BX – נמצא כי ילדים היפראקטיביים סובלים מחוסר בסרוטונין במוח. 3B + 6B חשובים להפיכת ח"א טריפטופן לסרוטונין, 5B חשוב ליצירת הורמוני סטרס,1B חשוב למטבוליזם של הסוכרים ו- 12B חשוב לפעילות תקינה של מערכת העצבים (חוסר גורם לחרדות ועייפות).
• חוסר בברזל ואנמיה – אנמיה מחוסר ברזל עלולה לגרום לעייפות, אדישות, קושי בריכוז, פיזור דעת – כל הסימפטומים המאופיינים לתסמונת ADD. לעומת זאת עודף ברזל עלול לגרום לתוקפנות, רגשנות ועוד.
• חוסר מגנזיום
• חוסר בח"ש הכרחיות – חוסר באומגה 3 מתאפיין בבעיות התנהגותיות, בעיות למידה, עצבנות והפרעות שינה. במחקר נמצא שחומצות שומן הכרחיות, שיפרו בצורה משמעותית את יכולתם השכלית והמוטורית של מתבגרים, בתקופות לחץ קיצוני. (טיפול בחומצות שומן הכרחיות עלול להימשך לעיתים 6 חודשים עד שהשפעתו ניכרת).
קנדידה וליקויים בעיכול ובספיגת המזון:
פטריית קנדידה המתרבה במצב של חוסר איזון בחיידקי המעיים, עלולה להשפיע על הגוף בדרכים שונות כמו: תגובות אלרגיות, מיגרנות, שינויים במצב הרוח ואף הפרעות קשב וריכוז. הרעלנים שנוצרים במערכת העיכול ע"י הקנדידה או על ידי עיכול בעיתי והיווצרות חיידקים ותסיסה עלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית ובתפקודי המוח. פעילות קנדידה ו/או ליקויים בעיכול וספיגת מזון גורמים לפגיעה בממברנות הסלקטיביות במערכת העיכול שיכולה לגרום למעי דליף, לפגיעה בכבד ובמערכת החיסון והיווצרות של אלרגיות.
הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
היפרתירואידיזם עלול לגרום להיפראקטיביות והיפותירואידיזם עלול לגרום להפרעות קשב וריכוז.
במאמר הבא אפרט על ההמלצות הנטורופתיות הכלליות להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז עם ובלי היפראקטיביות.
