הכל על סקירת מערכות מוקדמת

מאת: ד"ר קרלוס רוזנברג

מהי סקירת מערכות מוקדמת?
מדובר בבדיקת אולטרסאונד שנעשית בשב' 14-16 ובה מסתכלים על חלק מאברי העובר. למרות שהתאור של מה שנבדק בבדיקה הוא רב ומפורט, עדיין מה שלא נבדק הוא הרוב, ז"א שרב הנסתר על הגלוי והמשפט "הכל בסדר" אשר נאמר לרוב עם תום הבדיקה הוא קרוב לודאי נכון אך בפרוש יצויין כי רק מעוט האברים נסקרים. ראשית כל, לא ניתן לבדוק הכל וגם מה שכן נבדק, נבדק רק מההיבט המורפולוגי (צורה) ולפעמים אין קשר בין צורת איבר ואופן תפקודו, לדוגמא: כבד יכול להראות טוב ועדיין יתכן כי מדובר בכבד שחסר בו אנזים אחד, וזה עלול להיות הבסיס של מחלה קשה אצל העובר עם תחלואה ניכרת ואף מוות תוך רחמי או לאחר הלידה.
הבדיקה היא חווייה לעתים מדהימה, נראים הרבה פרטים של העובר כמו אצבעות, פנים, מבנה הלב, תנועות, תנוחות אנושיות, וכל זה ממש מרגש. מצד אחד קיימת תרומה מסויימת של הסקירה ליצירת הקשר בין הורים לעתיד לבין עוברם, בעיקר בתקופה עדיין לא מרגישים תנועות העובר, ומצד שני תהליך התחברות זה, עלול להדחות עד אשר יימסר לבני הזוג כי"הכל תקין" (נראה בהמשך שה"הכל תקין" המיוחל הזה, לעתים מגיע רק בחלק השני של הריון וזה לאחר לילות ללא שינה, ולעתים לא מגיע כלל בהריון, ובמקרים מסויימים ללא הצדקה).
לדעתי, ניתן לחלק את העוברים ל 4 קבוצות עקריות על בסיס הממצאים המתקבלים מסקירת מערכות מוקדמת:
קבוצה 1: אין ממצאים חריגים. זו הקבוצה הגדולה מכולן , רוב העוברים שייכים לקבוצה זו. חלק ניכר מהזוגות נוטים לחשוב שהיעדר ממצאים פתולוגים בסקירה מוקדמת משמעו ש"הכל בסדר" ולרוב זה באמת המצב אך לא בגלל שהכל נבדק אלא כי לרוב אין בעיות אצל העוברים. עם תום הבדיקה נאמר לזוג כי הבדיקה תקינה אך היות שישנם מומים אשר עלולים להתגלות בשלב מאוחר יותר, מומלץ לבצע בדיקה נוספת בשב' 22-24 והמסר שעלול להתקבל על ידם הוא: ...אפשר להתחיל להתחבר עם העובר אך לא יותר מדי כי עדיין עלול להיות בעל מום...
קבוצה 2: מדובר בעוברים שאצלם מגלים מום או מצב פתולוגי שהוא בסיס מוצדק להפסקת הריון. היא הקטנה מכל הקבוצות ולהערכתי כוללת פחות מאחוז אחד מכל העוברים הנסקרים.
קבוצה 3: מדובר בעוברים בהם נמצא מום או מצב פתולוגי אשר אינו מהווה בסיס להפסקת הריון (לפחות לא בשלב ביצוע הבדיקה) וכן לביצוע בדיקות נוספות לצורך הגעה לאבחנה מדוייקת יותר או למעקב על מנת לוודא שאין הרעה במצב. נכללים כאן מצבים כמו ממצאים שונים בבטן, ממצאים שונים בחזה ובמח, וכו'. מדובר בממצאים אשר לרוב עלולים: או להשפיע על דרך היילוד, או שקיימת עבורם המלצה ללידה במרכז רפואי שלישוני עם משאבים מתאימים לטיפול בבעיה זו, או קיים סיכוי שיהיה צורך במעקב לאחר לידה וסיכוי למגבלות ליילוד או התערבויות כירורגיות בעתיד. להערכתי גודל קבוצה זו כגודל קבוצה 2, אך יתכן גדולה ממנה במעט, בכל מקרה מדובר בקבוצה קטנה. אין ספק כי בני זוג השייכים לקבוצה זו עוברים מספר רב של בדיקות סונר ואחרות, מה שגורם להרבה לחץ ודאגות והרבה אי ודאות, כאשר לא בהכרח הבירור המקיף והמעקבים האלה מניבים תוצאה חיובית כלשהי כי לא תמיד נכון שהידיעה הטרום לידתית על ממצא אצל העובר, תורמת להחלטה נבונה יותר על דרך יילוד או על שיפור בהיערכות לקראת הלידה וע"י כך לשיפור בפרוגנוזה של התינוק.
קבוצה 4: מדובר בעוברים בהם מתגלה ממצא אשר עצם המצאותו אינו מצביע על פתולוגיה אלא על מצב שונה מהנורמה וברוב המכריע של המקרים אינו מעיד על מחלה אלא על שוני מהנורמה, ולמרות זאת הזוג נאלץ לפעמים, בהנחיית הרופא, לעבור מסכת בדיקות מעקב ואף התערבויות אחרות כמו ייעוץ גנטי או דיקור מי שפיר כאשר ברור שאין כאן מחלה אלה סטיה מהנורמה. בקבוצה זו נכללים ממצאים כגון: חלק מהצסטות במוח (CPC ) ,חלק מהצסטות בגרון, הרחבה קלה של אגני כליות , מוקדים אקוגנים בלב , אקוגניות מוגברת של המעיים, אסימטריה מסויימת באיברים כפולים, הבדל בגודל בין חלקים שונים מהגוף (לדוגמא: היקף ביטן גדול מהיקף ראש או רגל) וכו'. להערכתי, משיחות שקיימתי עם בודקים שונים , קבוצה זו עשוייה למנות כ 5% מהעוברים הנסקרים, ואף יותר. הממצאים הנ"ל גורמים לביצוע מעקבי סונר תכופים ובדיקות פולשניות וכתוצאה מזה ללחץ ולחרדות מיותרות ואף להפלה של עוברים תקינים ( כתוצאה מהחלטת הזוג להפסיק ההריון מרוב חרדה או כתוצאה מנפילת העובר כתוצאה מדיקור מי שפיר). עד כאן בקשר לקבוצות השונות.
עובדה נוספת היא שאין מבצעים סקירת מערכות מוקדמת בארצות אחרות בעולם: במילים אחרות, רק הנשים הישראליות עוברות את הבדיקה הזו.שתי סוגיות עולות על הפרק: מחיר ותועלת.
באשר לתועלת: מדובר בחוויה מרגשת, בגילוי מוקדם של מומים ומצבים פתולוגים אצל העובר, שמהווים בסיס מוצדק לביצוע הפסקת הריון מיידית (קבוצה 2), גילוי מומים או מצבים פתולוגים שהידיעה הטרום לידתית אודותם מביאה לשיפור כלשהו , תרומה מסויימת ביצירת הקשר של ההורים לעתיד עם עוברם (אם כי ההשפעות נגד הקשר הן לדעתי משמעותיות וניכרות הרבה יותר), ה"רוגע" וה"בטחון" שסקירה "תקינה" תורמת לבני הזוג מהווים במידה מסויימת תועלת אך באותה המידה זה גם חיסרון.
באשר למחיר:
הבדיקה עולה כסף. בחברה בה הסקירה היא נורמה , זוגות שאינם יכולים להרשות לעצמם בדיקה זו, מתוסכלים ודואגים כי אינם יכולים לדעת אם "הכל תקין" אצל עוברם.
- לחץ, דאגות ואי ודאות מיותרים (באותם המקרים בהם הם מיותרים).
- תלות בטכנולוגיה: לדעת ש"הכל בסדר" עם ההריון בכל אחד מהשלבים שלו פרושו לעשות אולטרסאונד ולראות את העובר (כמובן שמדובר בטעות תפיסתית נוראה).
- הפלה של הריונות תקינים: אני מכיר זוגות שהפסיקו הריונות על חשד למום, אני מדבר בפרוש על חשד למום ולא על מום ודאי: הפסיקו הריונות על מנת להתחיל אחד חדש "ברגל ימין" (בשלב זה של ההריון הזוג לא כ"כ מחובר לעובר וקל יותר לוותר עליו). אני מכיר זוגות שהריונם נפל כתוצאה מדיקור מי שפיר ( לפעמים הדיקור מיותר והוא תוצאה של לחץ שנגרם עקב בדיקת האולטרסאונד). ולצערי לא צריך לשכוח שגם יש טעויות באבחנה ולפעמים מפסיקים הריונות על בסיס אבחנה מוטעית.
- בטיחות האולטרסאונד לא הוכחה במאת האחוזים: אין אחד מכל מבצעי בדיקות אולטרסאונד שיכול לקבוע בודאות שטכניקה זו נטולת סיכונים באופן חד-משמעי, בעיקר בתקופה בה מספר הבדיקות הולך וגדל וזמני חשיפה מתארכים ללא הגבלה.
- דחיית תהליך ההתחברות עם העובר עד אשר יוגד לבני הזוג ש"הכל בסדר" אצל העובר (בד"כ זה קורה רק בחלק השני של ההריון אך יתכן שלא יקרה כלל: ראה קבוצות 1, 3 ו 4 ).
- אנרגיות וזמן יקרים של ההרה מופנים לחרדות, פחדים ובדיקות מיותרות. אנרגיות וזמן שיבואו, לעתים, על חשבון תהליכים חשובים מאוד אשר לדעתי כל אשה בהריון רצוי שתפתח: כמו יצירת קשר עם עוברה, יכולת להנות בהריון ומההריון, קבלת ביטחון ביכולתה לדעת מה טוב לעוברה (יש לאשה יכולות אלה) וביכולתה ללדת בדרכה שלה (יש לאשה יכולת זו)
- עליה בשיעור הרדמה אפידורל ושיעור ניתוחים קיסרים: אשה לפעמים עוברת הריון עם הרבה חרדות דאגות ואי ודאות, האנרגיות שלה "התבזבזו" על דאגות וחרדות לעתים מיותרות ולא פיתחה אמונה ביכולת שלה ללדת. מגיעה לחדר לידה סחוטה, תשושה מנטלית, מודאגת איך ייצא העובר שלה, חסרת בטחון ביכולות שלה: כל מה שהיא רוצה זה שלא יכאב לה ולראות את הילד שלה בריא וכמה שיותר מהר: ולזה יש מרשם : אפידורל וקיסרי .אין אני טוען כי סקירת מערכות היא הסיבה העיקרית לעליה בשיעור אפידורל וקיסרי אך היא בפרוש תורמת את חלקה.
איך משפיעה רמת חרדה גבוהה לאורך זמן (עקב ריבוי בדיקות מלחיצות ואף מיותרות) אצל ההרה, על בריאות העובר?
האם יש קשר בין העליה בשיעור הפרעות קשב ודיסלקציות לבין זמני חשיפה הולכים וגדלים לגלי אולטראסאונד? (סקירת מערכות נמשכת בין חצי שעה לשעה ואם מתקיימים מעקבים, זמני חשיפה הם ארוכים עוד יותר).
הגיג נוסף: מטרת הבדיקות המבוצעות בהריון היא נסיון לשלול מצבים פתולוגים אצל העובר ועל ידי כך להסב רוגע וביטחון לבני הזוג. מסתבר כי גם אם בצענו את כל הבדיקות האפשריות וכולן תקינות זה לא אומר שבטוח העובר שלנו בריא, כי שללנו רק מיעוט הבעיות האפשריות ועדיין רב הנסתר על הגלוי, וזה אומר שאין ביטוח לילד בריא. בכל זאת, אני לא נגד ביצוע בדיקות בהריון, אני בעד מתן הסבר מלא לפני ביצוע הבדיקות כולל יתרונות וחסרונות, אני בעד הסבר המציג את הבדיקות כולן כאופציות ולא כחובה ואני בעד ולהיות מספיק פתוח כדי לקבל כל גישה אפשרית מצד בני הזוג, כולל אי ביצוע בדיקה זו או אחרת.
באשר לרוגע: הוא יבוא גם מבדיקות תקינות וגם מהחיבור עם העובר, מהאמונה שהעובר שלנו "בסדר" ובריא כי הוא שלנו וכי אנחנו אוהבים אותו. גישה זו עשוייה להפוך את החיים שלנו לשקטים ובריאים יותר ( וגם של עוברינו לדעתי).
בברכה: ד"ר קרלוס רוזנברג.
רופא נשים מנתח מיילד ומומחה לאולטראסאונד.
קישורים נוספים:
לאתר של ד"ר קרלוס רוזנברג - "הרחם" – מרכז לליווי הריון ולידה
ארכיון הכתבות
לקבלת עדכונים שוטפים על הוספת כתבות, מידע והטבות. לחץ/צי כאן !