מדורי תוכן

מדע הרוח

מדע הרוח מדע הרוח

את כל התפישות הקיימות בעולם על גוף ונשמה אפשר לכלול בשלוש קבוצות עיקריות: אלה המאמינים רק בנשמה. אלה המאמינים בחיבור של נשמה וגוף, והמכחישים.

לקבלת יעוץ אישי ומידע בנושא, התקשרו עכשיו: 072-2285801

עובדה ידועה היא שהאדם נתון תמיד בספקות, וכל מסקנה שנקבעת על ידי השכל האנושי כוודאית, מוטלת עם הזמן בספק. כך יוצא שאם האדם הוא אכן בעל יכולת מחשבה מופשטת, הוא סובב במעגל זה במשך כל חייו - הוודאות של אתמול הופכת לספקות של היום, והוודאות של היום תהפוך גם היא לספקות של מחר. כלומר במסגרת הוודאות המוחלטת אי אפשר להגיע למסקנה ברורה יותר ממה ש"נכון להיום".

חוכמת הקבלה נועדה לגלות לאלה הלומדים אותה את העולם העליון באותה מידה של בהירות ואמינות שבה מגלים לנו המדעים המדויקים הגשמיים את העולם שלנו. כל מה שידוע לנו על העולם העליון התקבל על ידי המדענים והחוקרים המקובלים כתוצאה מניסויים וממחקרים שערכו על עצמם כעל חומר-ניסוי. ולכן אין בחוכמת הקבלה אף מילה שהבסיס שלה הוא עיוני, וכל מה שנאמר בה הוא רק תוצאה של השגה מעשית.

על פי בעל הסולם, כפי שכתב במאמרו המפורסם "גוף ונפש", את כל התפישות הקיימות בעולם על גוף ונשמה אפשר לכלול בשלוש קבוצות עיקריות: האמונה, הדואליות וההכחשה.
על פי תפישת האמונה, לא קיים דבר זולת הנשמה או הנפש. לדעתם של המצדדים בתפישה זאת קיימות ישויות רוחניות, הנבדלות זו מזו באיכותן ונקראות נשמות בני האדם. אותן נשמות הן בעלות ממשות עצמאית גם טרם ירידתן והתגלמותן בגוף האדם. כשהגוף מת, המוות אינו חל על ישויות אלה בשל היותן רוחניות.
כלומר מושג המוות בישויות פשוטות אלה אינו יותר מאשר הפרדה בין היסודות שמהם מורכבת הישות. ולכן ביכולתן להתייחס לגוף הגשמי כהרכב של כמה יסודות, המופרדים מחדש על ידי המוות.
לא כך הדבר לגבי הנשמה שביסודה הרוחני היא ישות פשוטה, שאין בה מרכיבים, ולכן אינה יכולה להתחלק בצורה שתשפיע על המבנה שלה. אי לכך הנשמה היא אלמותית וקיומה הוא נצחי. על פי הבנתם של מצדדי תפישה זאת, הגוף הוא סוג של לבוש עבור הישות הרוחנית ובו מתלבשת הנשמה. באמצעות הגוף מבטאת הנשמה את הכוחות, התכונות וההרגלים השונים שלה.
בדרך זו מעניקה הנשמה חיים ותנועה לגוף ושומרת עליו מכל פגע. היות ולגוף עצמו אין חיים ותנועה, ואין בו כלום מלבד חומר מת, כך הוא נותר כשהנשמה נוטשת אותו. כמו כן כל סימני החיים הנראים בגוף האדם, אינם אלא גילויים של כוחות הנשמה.

הדואליסטים
זוהי התפישה של אלה המאמינים בדואליות. לדעתם, הגוף הוא יצור מושלם העומד בזכות עצמו, הוא חי, ניזון ומספק לעצמו את הנחוץ לקיומו ואין לו כל צורך בסיוע מישות רוחנית כלשהי. עם זאת גוף זה אינו נחשב כלל למהותו של האדם. עיקר מהותו של האדם היא הנשמה התבונית הנחשבת כישות רוחנית, כפי שטוענים גם חסידי התפישה הראשונה.

ההבדל בין שתי תפישות אלה בהבנת הגוף מבוסס על תוצאות התפתחות המדע אשר גילה שהטבע הטביע בגוף עצמו את כל צרכיו החיוניים וההכרחיים, ולכן לפעילות הנשמה בגוף לא נותר אלא רק לייחס את ההרגלים, התכונות הטובות והעניינים הרוחניים. כלומר אלה המצדדים בדואליזם מאמינים בשתי תיאוריות בו-זמנית, אבל יחד עם זאת טוענים שהנשמה היא הסיבה הראשונית להיווצרות הגוף, כלומר, הגוף הוא תולדה והַמשכה של הנשמה.

המכחישים
בתפיסה זאת מצדדים החוקרים השוללים את קיומה של מציאות רוחנית כלשהי, כאלה המכירים רק בצד הגשמי של הגוף. חסידי תפישה זו שוללים לחלוטין את קיומה של ישות רוחנית מופשטת כלשהי במבנה גופו של האדם. לדעתם תבונת האדם היא רק תולדה של הגוף. הם מתארים את הגוף כמכונה חשמלית שמותקנים בה כבלים המחברים בין המוח לגוף.

על פי תפיסתם, מנגנון הפעולה של הגוף מותנע כתוצאה מגירויים חיצוניים הבאים במגע עם הגוף והם מועברים למוח בצורת עונג או כאב, ובהתאם לכך המוח נותן פקודה לאיבר מסוים כיצד לבצע את הפעולה. הכול נשלט באמצעות העצבים-הכבלים והגידים, המחוברים על פי תכנית שמטרתה להרחיק את האיבר ממקור הכאב ולקרב אותו למקור העונג.

דווקא באופן זה, טוענים חסידי התפישה השוללת, מתרחשת בתוך האדם ההכרה של כל מצבי החיים שלו והתגובה עליהם. תחושת התבונה וההיגיון שלנו בתוך המוח דומה לצילום או לטביעת-חותם של כל מה שמתרחש בתוך הגוף. היתרון של האדם על פני כל בעל חיים אחר הוא בכך שהמוח שלו מפותח במידה כזאת שכל מה שמתרחש בגוף משתקף במוחו כצילום שהאדם מרגיש ומקבל אותו כתבונה או כהגיון.

לכן אלה המצדדים בתפישה זאת טוענים שתבונת האדם היא לא יותר מאשר תוצאה של התהליכים המתרחשים בגוף. גם בין המצדדים בתפישת הדואליזם ישנם כאלה המסכימים עם התפישה השוללת אולם הם בכל זאת מוסיפים את קיומה של ישות רוחנית נצחית כלשהי שהם קוראים לה "נשמה", המתלבשת, לדעתם, במנגנון של הגוף. לטענתם, נשמה זו היא מהות האדם ומנגנון הגוף אינו אלא המעטפת שלה.

הגלוי והנסתר
חוכמת הקבלה, עוד מימי קדם, נמנעת משימוש בפילוסופיה ובמסקנות תיאורטיות, אפילו לא כהנחות. המדענים המקובלים חילקו את החוכמה לשני חלקים: הגלוי והנסתר. החלק הגלוי של החוכמה כולל את כל מה שאנחנו מבינים מתוך מודעות טבעית פשוטה, כאשר הלימוד נבנה על בסיס מעשי, ללא שום התפלספות, אלא רק על מסקנות, נתונים מעשיים וניסוייים.

החלק הנסתר של המדע כולל את הידע שהשגנו בעצמנו, או ידע שקיבלנו ממקורות מוסמכים, אולם במידה שאינה מאפשרת ניתוח מתוך השכל הישר או מתוך מודעות טבעית פשוטה. לכן עלינו לקבל את החלק הזה של הידע באופן זמני כ"אמונה פשוטה" ובשום אופן לא לנסות לחקור אותו, משום שמחקר זה לא יהיה בנוי על בסיס מעשי, אלא על התפלספות.

ה"גלוי" וה"נסתר" אינם מצביעים על שני סוגי ידע שונים, אלא על הכרתם על ידי האדם. כלומר, לידע שאותו גילה האדם על ידי התנסות ממשית אפשר לקרוא "ידע גלוי", ואת כל הידע שעדיין לא הגיע לרמה זו של הכרה אפשר להגדיר כ"נסתר". יוצא אם כן שמעולם ובשום תקופה לא היה אדם שלא היו לו את שני החלקים האלה של החוכמה - הגלוי והנסתר, כשאת החלק הגלוי של החכמה יש באפשרותו ללמוד ולחקור, מפני שיש לו בסיס ממשי לכך, ואת החלק הנסתר הוא אינו יכול אפילו לנסות לחקור, מפני שבחלק זה אין לו שום בסיס ממשי למחקר.

את כל מה שהאדם מרגיש, הוא מרגיש בחמשת החושים שלו. התמונה הכוללת נקלטת דרך חמשת החושים במוח, מנותחת, מושווית למה שכבר ידוע, ומוצגת להכרה בתור תמונה של האדם עצמו ושל העולם סביבו.

לכן גם את הגוף שלו וגם את מה שנמצא סביבו האדם קולט בתור תוצאה של הרגשת חמשת החושים שלו. לא הגוף ולא העולם סביבו אינם קיימים כשלעצמם - הם רק תוצאה מההרגשות שלנו. כמו שכותב בעל הסולם: "זה אני, המרגיש את עצמי מוצק ובעל מידות כלשהן, משום שהחושים שלי מציגים לי כך את עצמי...". אם לא היו לנו חושים בכלל - לא היינו מרגישים את עצמנו.

אם היו לנו חושים, השונים מאלה שיש לנו מבחינת הכמות והאיכות של הקליטה, היינו מרגישים את עצמנו אחרת, היינו קולטים את עצמנו ואת העולם שסביבנו באופן שונה, בהתאם להרגשות, שאותן היו החושים שלנו מספקים לנו.
כל מה שאנחנו מרגישים בחמשת החושים נקרא "גלוי". כמובן שלכל אדם יש מידה אחרת של מציאות גלויה, בהתאם להתפתחות החושית והשכלית שלו. הדברים הגלויים הם הדברים הפרטיים והאישיים, הדברים הכלליים, הגלויים לכל האנושות בכל שלב מוגדר של ההתפתחות שלה.
מה שעוד לא התגלה, אבל מיועד להתגלות בעתיד, נקרא "נסתר". הנסתר מתחלק לשני חלקים: הנסתר, שאותו נוכל לגלות אי פעם בעתיד באמצעות חמשת החושים שלנו. והנסתר, שאותו לעולם לא נוכל לגלות בחמשת החושים שלנו.

את מה שלא ניתן לגלות בחמשת החושים, ניתן לגלות בעזרת החוש השישי, שזרע ממנו קיים בכל אדם. גם להרגשה בחוש מיוחד זה ישנם שני מרכיבים, הדומים להרגשתנו את הגוף והעולם שסביבנו ביתר החושים. הגוף, כפי שהוא נתפס באמצעות החוש השישי נקרא "נשמה" והעולם הסובב נקרא "העולם עליון", ורק כשנבחין בהרגשתנו בחוש השישי בין שני המרכיבים הללו תיפתח ותתקבל בנו הרגשת העולם העליון כהרגשה של נצחיות, שלמות וידיעת-כל.

מחפש מטפל/ת בתחום? בקטלוג המטפלים שלנו תמצאו את האדם הנכון... לחץ/צי כאן


שתף עם חברים: Post on Facebook Twitter

מחפש מטפל בתחום? אינדקס המטפלים והיועצים מבית אלטרנטיבלי
הקלד שם, או לחץ כאן






עוד באותו נושא:

גוף נפש, חכמת הקבלה, תורת הקבלה, קבלה, הכל על קבלה, מודעות, רוחניות, בעל הסולם, הנשמה, חמשת החושים, בעל הסולם קבלה, בעל הסולם מאמרים, החוש השישי, הנפש, מדע הרוח, העולם העליון קבלה, חוכמת הקבלה

תן ציון למאמר זה

0