תפוח אדמה (solanum tuberosum)
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
מוצאם של תפוחי האדמה ברמות הגבוהות של פרו ובוליביה שם היוו מזון בסיסי בקרב הילידים.
מוצאו של תפוח האדמה ברמות הגבוהות של פרו ובוליביה שם היוו מזון בסיסי בקרב הילידים. משם הם התפשטו בדרכי המסחר בין התרבויות הקדומות לצפון אמריקה ולדרומה של היבשת. שמו solanum נגזר ממשפחת הסולניים שאליה משויכים העגבניות, הפלפלים והחצילים המכילים מרכיב רעיל בשם סולנום. המילה tubersum משמעה פקעת. השם הנפוץ potato מקורו בטעות שעשו הספרדים בהבחנה כאשר נתקלו בו לראשונה במאה ה-16 בדרום אמריקה. המילה bapapa בשפת האינקה פרושה "תפוח מתוק", מה שנהוג לכנות כיום בטטה. בפרו, מסתבר, גדלים בר מעל למאה זנים שונים של תפוחי אדמה. בסמיכות לאותה תקופה שהתפוח הובא לספרד, ליתר דיוק בשנת 1586, הם גם הובאו לאנגליה על ידי המתישבים האנגלים שנחתו בחופי וירג'יניה. למרות היותו כיום חלק בלתי נפרד מהתפריט במערב, לא קלה היתה חדירתו ונתקלה בהרבה חשדנות ואמונות טפלות. מסופר שסר' וולטר ראלי שהביא לראשונה את הזרעים לאנגליה, וידע מעט על תפוחי האדמה, ניסה לאכול את הפירות, נכווה מרעילותם וציווה לעקור את השיחים בגנו. גם הפוריטנים התנגדו לגדל אותם משום שלא נזכרו בברית הישנה. ובצרפת התפשטה האמונה שאכילה מרובה של תפוחי אדמה עלולה לגרום לצרעת. רק במחצית המאה ה-18, כמעט 200 שנים לאחר שהובא לאירופה, החלו לגדל את הפקעות למאכל להמונים ונוהג זה התפשט על פני כל היבשת.
הצמח מכיל מרכיב רעיל לגוף בשם סולאנום הנמצא בריכוז גבוה בחלקי הצמח מעל לקרקע, בגבעול, בפרחים ובעלים ומעט בקליפת הפקעת. בישול הפקעת מנטרל את הרעל שבקליפה.
תפוחי האדמה מתעכלים בקלות יחסית ומכילים את כל אבות המזון הבסיסיים ומהווים מקור מצוין לפחמימות. למרות שכמות החלבונים בהם קטנה, הם עשירים מרוב החלבונים ממקור צמחי בחומצות אמינו חיוניות כגון טריפטופן, מתיונין וליזין. הם מכילים ויטמין C בכמות השווה לפירות הדר וויטמיני B. כמו כן מכילים ברזל, נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן, יוד, פלואור זרחן ונחושת. פקעת התפוח מכילה כמות גבוהה של מלחי פותש, חומצה פוספורית וכמות קטנה של חומצה ציטרית. מומלץ לבשל את התפוח על קליפתו וכך נמנע הפסד של המרכיבים הפעילים בו. למרות שהערך הקאלורתי שלו נמוך יחסית, כ 81 ק' לכל 100 גר', המדד הגליצמי גבוה ביותר ומגיע ל 98, על כן אכילתו אינה מומלצת לסוכרתיים.
גאוט: לשתות 3 כוסות מיץ טרי של תפוחי אדמה. למרות שהמרכיבים הפעילים טרם נחקרו ידוע שיש לתפוחי האדמה תכונות אנטי ראומטיות.
כאבי פרקים: כנ"ל.
כאבי גב: כנ"ל. במקביל להניח תפוחי אדמה מרוסקים על המקום הכואב ולחבוש, או לעשות קומפרס לשעה.
נפיחות בעיניים: למעוך ולהניח תפוח אדמה אדום לא מבושל מסביב לעיניים.
דלקות עיניים: כנ"ל.
צרבת: לאכול תפוח אדמה לא מבושל.
טחורים: ליצור נר מתפוח אדמה לא מבושל ולהכניס אל תוך הרקטום למשך כל הלילה.
כבד נפוח: לבשל תפוח אדמה אדום, למעוך לחמם, להניח על בד כותנה ולשים על אזור הכבד.
קרסוליים נפוחות: למעוך תפוחי אדמה להניח באזור הנפיחות ולחבוש למספר שעות.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר
