מדורי תוכן

ראשי | רפואה משלימה | אינדקס צמחי מרפא | אגוז מוסקט (myristica fragrans)

אגוז מוסקט (myristica fragrans)

אגוז מוסקט (myristica fragrans) אגוז מוסקט (myristica fragrans)

עץ המוסקט הוא עץ טרופי שבית גידולו הטבעי הם איי בנדה (איי התבלינים) ומשם התפשט להודו ולארצות המזרח הקדום ואגן הים התיכון.



משמעות השם הלטיני: משחה ריחנית. עץ המוסקט הוא עץ טרופי שבית גידולו הטבעי הם איי בנדה (איי התבלינים) ומשם התפשט להודו ולארצות המזרח הקדום ואגן הים התיכון. ברפואה ההודית השתמשו בו כתרופה למחלות אוזניים ועיניים, למחושי ראש ולמחלות עצבים. במקורותנו הוא נזכר בתקופת המשנה והתלמוד: "אגוז שקורין מושקדא מברכינן בורא פרי הארץ מפני שרגילין לאכול אותו ביובש"(ברכות פ"ו, ל"ו). הרופא הערבי אבן סינא המליץ עליו לטיפול בכבד וגם הרמב"ם כתב בשבחיו. בימי הביניים נעלם מהאירופאים מקום מוצאו. סוחרים וונציאנים קנו את המוסקט בקונסטנטינופול ומשם הפיצוהו ברחבי אירופה.
בתקופת שלטונה של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה, פרצה מגפת דבר בלונדון בשנת 1664 וקטלה חמישית מהאוכלוסיה ומשם התפשטה לאזורים הכפריים. רופאי אנגליה הכריזו שמרקחת של שמן אגוזי מוסקט היא המרפא היחידי למגפה. בן לילה נעשה אגוז המוסקט ליקר מזהב. בעקבות זאת התחוללו קרבות בין האנגלים להולנדים על השליטה בקבוצת איי בנדה שבאינדונזיה, מקור עצי המוסקט. לאחר סדרת קרבות ההולנדים הביסו את האנגלים והשתלטו על כל איי הודו המזרחית. בחוזה בנדה שנחתם בשנת 1667 הסכימו האנגלים לוותר על תביעותיהם על האיים ובתמורה לכך ההולנדים ויתרו על תביעותיהם לקבל חזרה את המושבה "ניו אמסטרדם" שנכבשה שלוש שנים לפני כן בידי האנגלים. בעקבות זאת נהייתה "ניו אמסטרדם" ל"ניו יורק". לאחר כ200 שנה של שליטה הולנדית במסחר של המוסקט שתלו הבריטים בתחילת המאה ה19 מטעי עצי מוסקט בסרי לנקה. 
אגוז המוסקט מכיל ליגנין, סטירין וחומצה וולוטאלית. אגוז המוסקט מפיץ ארומה ריחנית הודות ל 14%-7%שמן אתרי נדיף ומשמש לטיבול של שוקולד, בשרים ושימורי פירות.

פצעי בגרות: מערבבים בין 1/3ל-1/2 כפית אגוז מוסקט עם דבש בכוס מים חמים ושותים במשך שבועיים על קיבה ריקה 4-3 פעמים ביום.

פרונקלים: כנ"ל.

קיבה עצבנית (גסטריטיס): מבשלים 5 דקות חצי כפית אגוז מוסקט טחון בכוס מים, ממתיקים ושותים 4-3 פעמים ביום על קיבה ריקב.

בעיות כבד: כנ"ל.

דלקות מעיים: כנ"ל.

אבני מרה: כנ"ל.

הצטננות: מערבבים חצי כפית זנגביל טחון עם חצי כפית אגוז מוסקט טחון, מוסיפים 2 כפות גדושות של דבש דבורים טהור ומערבבים. אוכלים מהתערובת 33 כפיות ביום.

שיעול: כנ"ל.

כאבי פרקים: כנ"ל. לערבב 4 טיפות שמן אתרי של אגוז מוסקט בכף שמן זית ולמרוח על המקומות הכואבים.

כאבי שרירים: כנ"ל.

כאבי מחזור: כנ"ל.

תשישות גופנית : כנ"ל. לעשות מסאז עם שמן עיסוי שמעורבבים בו טיפות שמן אתרי של מוסקט.

 אין אונות: כנ"ל.

דיכאון: כנ"ל. לאגוז תכונות ממריצות.

אזהרה: המוסקט מכיל חומר בשם המיריסטיצין הגורם לסחרחורות על כן אין להפריז בשימוש בו.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר

מחפש מטפל/ת בתחום? בקטלוג המטפלים שלנו תמצאו את האדם הנכון... לחץ/צי כאן


1474 אנשים קראו ושיתפו עמוד זה. שתף עם חברים: Post on Facebook Twitter

מחפש מטפל בתחום? אינדקס המטפלים והיועצים מבית אלטרנטיבלי
הקלד שם, או לחץ כאן



עוד באותו נושא:

דיאטה ותזונה, עיניים, כאבי מחזור, שיעול, כאבי פרקים, שמן אתרי, אבני מרה, דלקות מעיים, אגוז מוסקט, רפואה הודית, שמן אגוזי מוסקט, אוזניים, עצבים, כבד, ליגנין, סטירין, חומצה וולוטאלית, פצעי בגרות, פורונקלים, קיבה עצבנית, גסטריטיס, בעיות כבד, הצטננות, תשישות גופנית, אין אונות, דיכאון, צמחי מרפא (א), מיריסטיצין, פרונקלים, הלל לרנר

תן ציון למאמר זה

5.00