כל מה שרצית לדעת על הצרבת

כל מה שרצית לדעת על הצרבת

אין אדם שלא סובל מצרבת לפחות פעם אחת בחייו. הצרבת היא אחת התופעות הנפוצות ביותר וכראיה לכך התרופות משכחות הצרבת הן בין התרופות הנמכרות ביותר בקופות החולים. מערכים שכ 50% מהאוכלוסיה מעל גיל 40 סובלת מהתופעה ברמה זו או אחרת.

אין אדם שלא סובל מצרבת לפחות פעם אחת בחייו. הצרבת היא אחת התופעות הנפוצות ביותר וכראיה לכך התרופות משכחות הצרבת הן בין התרופות הנמכרות ביותר בקופות החולים. מערכים שכ 50% מהאוכלוסיה מעל גיל 40 סובלת מהתופעה ברמה זו או אחרת.

תופעת הצרבת מלווה בדרך כלל בסימפטומים דומים אצל הסובלים ממנה: *תחושת אי-נוחות באזור בית החזה, צריבה, כאב חד ודוקרני וקשיי נשימה.
* הכאב מקרין בין הקיבה לגרון ועלול לדמות תחושה של התקף לב.

נתחיל במבנה הקיבה והושט:
תפקיד הקיבה לפרק חלבונים. לשם כך מופרש מדפנותיה אנזים בשם פפסין שמתחיל בפעולת הפרוק הראשונית של החלבונים. תהליך העיכול בקיבה נמשך כארבע שעות ולאחריה מתרחש פרוק נוסף בתריסריון ורק אז נספג המזון המפורק לחומצות אמינו. מרכיב נוסף המופרש מדפנתיה נקרא חומצה הידרו כלורית ולו שני תפקידים: האחד להוות מגן בפני מזהמים שחודרים לקיבה דרך המזון ולפרקם והשני לעודד את הפרשת אנזימי העיכול. בקיבה , בניגוד לתריסריון קיימת סביבה חומצית (2.5-1.5 p.h) המגבירה את פעולת פרוק החלבונים. השכבה הפנימית בקיבה מכוסה על ידי ריר המיוצר בבלוטות הנמצאות בתאי האפיתל (ציפוי) ואלה מקנים את ההגנה מפני החומצות המעכלות. תאי האפיתל מכסים כשני שלישים מדפנות הוושט ואילו השליש האחרון, הקרוב לחלל הפה חשוף. בין הקיבה לוושט מצוי סוגר חלש יחסית המאפשר הקאה מהירה של תוכן הקיבה כאשר יש חשש להרעלה.

הסיבות לתופעת הצרבת:

הסיבות לתופעת הצרבת שונות ומגוונות, אך בראש ובראשונה הן נגרמות מירידה בחומציות הקיבה וירידה בהפרשת אנזימי העיכול. ברגע שיש ירידה בסביבה החומצית וכתוצאה מכך ירידה בהפרשת אנזימי העיכול ,הגוף מגביר את הפרשת החומצה הידרו כלורית כדי לדרבן את תהליכי העיכול. בנוסף כתוצאה מתהליכי הפרוק האיטיים נוצרת תסיסת יתר הגורמת לשוער העליון להפתח ולעליית החומצה ההידרוכלורית לוושט. הכאב נוצר מדלקת מקומית עקב הגירוי המתמיד של החומצות העולות, בעיקר בשליש העליון החשוף של הושט. חשוב להפנים שצרבת מתמשכת לאורך שנים עלולה לעורר התפתחות של סרט הקיבה.

גם מצבי לחץ ודאגה גורמים להתפתחות של צרבות משום שעליה ברמת האדרנאלין, מעלה את רמות הקורטיזול בדם וזה מעכל את הריריות. כמובן, עודף משקל אחראי לכך משום הלחץ המופעל על הקיבה הגורם לסוגר להיפתח. ברגע שיורדים במשקל הצרבות בדרך כלל נעלמות. גם לעישון חלק נכבד בזה ויש חלק מסויים מהאוכלוסיה, אשר סובל מחיידק ההליקובקטר פילורי הנוהג להתחפר מתחת לתאי הריריות ולשבש את פעולת הקיבה.
לנשים יש סיבות נוספות: ההריונות לוחצים על הקיבה והשוער וכתוצה מכך עולות צרבות. ומסתבר שנטילת הורמונים כגון אסטרוגן, מחלישים את שריר הסוגר.

הטיפול התרופתי:

הטיפול הקונבנציונאלי מתמקד בתרופות סותרות חומצה ,או מעקבי היסטמין המפחיתים את הפרשות החומצה ההדרוכלורית. התרופות נפוצות הן מאלוקס,רני, גסטרו, תמס ועוד. השימוש בהן לטווח ארוך יוצר נזק לקיבה ולמערכת העיכול. בתחילה המערכת "נלחמת" בהורדת החומציות הכפויה ומייצרת יותר חומצות ועל כן קשה להפסיק את השימוש וכך נוצרת תלות. לבסוף הקיבה "מתעייפת ממלחמתה" ואז משתבשת סביבת העיכול, תהליך הפרוק המזון לא מתרחש במלואו והקיבה נהיית חשופה לחדירה של הליקובקטר פילורי. ישנם טענות ששימוש לאורך שנים בסותרי חומצת מוביל להתפתחות של אניה, אסתמה, אלצהימר, דלקות עור, סוכרת, אבני מרה ועד.

תזונה לריפוי:
לא ניתן לרפא את הצרבות ללא שינוי תזונתי. רצוי להימנע בתקופת הטיפול מקפה, אלכהול, עגבניות ומוצרים המכילים רוטב עגבניות, חמוצים ומזונות מוחמצים, מזון מטוגן , מתובל ושמן. הדרך המהירה ביותר לעזור לקיבה להירפא היא להפריד בין מרכיבי המזון. העיקרון הוא שיש להפריד בין פירות שהתסיסה שלהם מהירה, חלבונים ופחמימות. לעומתם ירקות טריים ,או מבושלים ניתן לאכול עם הכל.

בארוחה אחת אוכלים חלבונים (בשר, דגים,ביצים ,מוצרי חלב, קטניות וסויה) עם יקרות טריים , או מבושלים. ובארוחה אחרת אוכלים פחמימות (אורז, פסטות, תפוחי אדמה, לחם) עם ירקות. פירות אוכלים תמיד בנפרד וכשלוש שעות לאחר הארוחה האחרונה. כמובן לא שותים בזמן הארוחה, כי המים מדללים את האנזימים.

שיטות ריפוי טבעיות:
השכיבה על צד שמאל יכולה לעזור משום שבמנך זה הקיבה יורדת מתחת לקוו הוושט. בשיטה מקובלת נוספת ישנים כאשר חצי הגוף העליון מוטה מעט למעלה על ידי כריות.

לימון/חומץ תפוחים- בשיטה זו סוחטים חצי לימון לתוך כוס מים , או מערבבים כף חומץ תפוחים בכוס מים ושותים על קיבה ריקה בבוקר. השיטה מאזנת את חומציות הקיבה ומונעת הפרשת יתר של חומצה הידרוכלורית.
תפוחי אדמה- מרסקים בבלנדר תפוח אדמה טרי על קליפתו מערבבים בכמות שווה של מים ושותים על קיבה ריקה שלוש פעמים ביום. תפוח האדמה מרגיע את ריריות הקיבה ויוצר שכבה מגינה.

סודה לאפיה- מערבבים כפית סודה לאפיה בחצי כוס מים ושותים על קיבה ריקה. הסודה כבסיס סותרת את החומצה.

ליקוריש/שוש קירח- צמח ממריץ , אנטי דלקתי המעודד את התחדשות ריריות הקיבה.מומלץ לשתות 4-3 כוסות ליום ביחס של כפית על כוס מים. ניתן לאכול אותו גם בצורת סוכריות. אינו מומלץ לסובלים מלחץ דם גבוה.

אלו וורה- קקטוס נפלא שלמיץ שלו איכויות ריפוי מדהימות. ניתן לשתות כמיץ , או ליטול בקפסולות. האלואוורה מגן על ריריות הקיבה ,אנטי דלקתי ואנטי בקטריאלי. כמו כן בטוח לשימוש גם לבעלי לחץ דם גבוה. האלואוורה משלשל במינונים גבוהים.

ש.ב אדם בתחילת שנות הארבעים לחייו סבל לפתע מכאבים עזים בבית החזה והתקשה לנשום. באיבחון התגלה שהוא סובל מהתקפות של צרבת. בהמלצתי הוא החל לשתות משקה אלוורה ובנוסף שינה את הרגלי התזונה והכאבים נעלמו בפרק זמן קצר ביותר.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר

606 אנשים קראו ושיתפו עמוד זה. שתף עם חברים: